נוף איילון
נוף איילון
חסר רכיב

ערב פסח שחל בשבת

19/03/2021

בס"ד ניסן תשפא.

 

 

ערב פסח שחל בשבת

 

בדף זה קיצור הדינים. בדרשה נעסוק בכך ביתר הרחבה.

 

  1. תענית בכורות ביום חמישי. ונוהגים להקל כאשר משתתפים בסיום.
  2. מכירה מוקדמת לאלו שלא יהיו בביתם כל החג ביום חמישי יב בניסן.
  3. בדיקת חמץ אור ליום ששי (ליל יג) בברכה. אמירת "כל חמירא". יש להצניע את החמץ שברצונו לשרוף למחרת ואת החמץ שבכוונתו לאכול ביום ששי ובשבת.

 

  1. גם האשכנזים נוהגים לומר "מזמור לתודה" ביום ששי.
  2. שריפת חמץ ביום ששי לכתחילה עד סוף שעה חמישית כמו בכל שנה. ויצניע שאר החמץ שזקוק לו לשבת. אין אומרים "כל חמירא".
  3. השנה נמכור חמץ סמוך לסיומו של יום ששי.
  4. אין איסור מלאכה ביום ששי כלל (כולל תספורת), אלא דינו ככל ערב שבת.

 

  1. כל הדברים הדורשים הכנה ליו"ט ואי אפשר לעשותם ביו"ט, יש להכינם ביום ששי. כגון: הפרשת חלה מהמצות, הפרשת תרו"מ, הכנת הזרוע והביצה, טחינת תבלינים לחרוסת, הדלקת נר נשמה, כדי שנוכל להדליק ממנו בליל יו"ט.

(וכן כדאי להכין מה שניתן בערב שבת (אף מה שניתן לעשות ביום טוב), כדי שיהיה אפשרי להתחיל בעריכת הסדר סמוך למוצאי שבת.

 

  1. המנהג הפשוט והנכון לבשל לשבת זו אוכל כשר לפסח בכלי פסח, ולהשתמש בכלי פסח, ועדיף בכלים חד פעמיים, כיוון שאי אפשר לשטוף את הכלים בשבת לצורך יום טוב.
  2. המנהג הפשוט לאכול חמץ בשתי הסעודות הראשונות ולא להשתמש במצה מבושלת או במצה עשירה. וכ"כ במג"א ובמ"ב (תמד שעה"צ א) וכן נוהגים האשכנזים, וכן היא דעתו של הרב אליהו גם לספרדים. (במצה מטוגנת ישנו דיון אי מותר מצד הדין לאוכלה מדין "מצה בערב פסח" ויש המפקפקים גם במבושלת. לגבי קמח מצה שנילוש ונאפה, אם ברכתו המוציא ודאי שישנה בעיה מדין "מצה בערב פסח", ודעת הגרש'ז אויערבך ושבט הלוי, שגם אם נילוש ביין ונאפה כמין עוגיות אין לאוכלם בע"פ, כיוון שאם קובעים עליהם מברכים ברכת המזון ויש מתירים. ולעניין מצה עשירה לדעת רוב הפוסקים ניתן לאוכלה לפחות עד זמן איסור אכילת חמץ, ויש אוסרים כל היום, וגם נחלקו בברכתה, וגם יש מפקפקים בכשרותה, ולכן לא נוהגים רוב האשכנזים להשתמש בפתרון זה). לפי מנהג זה, יש להכין מעט חמץ (רצוי פיתות שאינן מתפוררות), דהיינו לכתחילה כשיעור ביצה לכל אחד מהסועדים לכל ארוחה, ובדיעבד ניתן להסתפק בכזית.

כאמור, שאר האוכל יהיה כשר לפסח ויוכן בכלי פסח.

לאחר הקידוש יש לאכול חמץ כשיעור ביצה, לנקות את השולחן, לשטוף את הפה ולנער חמץ מהבגדים, ואחר כך להמשיך לאכול את האוכל הכשר לפסח. כאמור, כדאי להשתמש בכלים חד פעמיים, כדי למנוע את הצורך בשטיפת כלים במוצאי שבת.

 

אם אוכלים את החמץ באותו חדר שאוכלים בו את שאר הסעודה (אפילו אם עושים זאת בפינה אחרת של החדר), ניתן לברך ברכת המזון במקום שבו סיימו את הסעודה.

אם אוכלים את החמץ מחוץ לבית ונכנסים לבית לאכול שם את שאר הסעודה, הדרך הנכונה היא לצאת החוצה ולברך שם ברכת המזון. ובשעת הצורך אפשר גם לברך במקום שבו סיימו את הסעודה.

 

לדעת הגר'ע יוסף ניתן לאכול מצה מטוגנת או מבושלת, ובכך נפתרות כל הבעיות – הן של חמץ והן של מצה בערב פסח. ולדעתו הברכה על מצה זו היא המוציא וברכת המזון. (יחו"ד ח"א וח"ג). אמנם, לדעת הרב אליהו והרב ח"ד הלוי, יש בכך ספק ברכות, כיוון שיתכן שמצה זו דינה כמצה במשך כל השנה. וכן שמעתי בקלטת מפי הרב יעקב יוסף, שישנה בעיה בכך, חוץ מבסעודה שלישית, שבה כבר אי אפשר כלל לאכול חמץ, ואז ודאי שהברכה על מצה היא "המוציא".

כאמור, י"א שישנה בעיה במצה מבושלת מדין "מצה בער"פ". וכן דעת הרב אליהו.

לילדים ניתן להקל לכתחילה לפי כל אחת מהאפשרויות הנזכרות.

 

  1. תפילת שחרית בהשכמה ואין להאריך בה (אבל גם לא לקצר).

 

  1. אכילת חמץ עד סוף שעה רביעית כמו בכל שנה. אותם שאוכלים חמץ בסעודה זו, יכולים להמשיך בחלק הכשר לפסח גם לאחר שעה רביעית. (ברכת המוציא פוטרת גם את המאכלים הנאכלים לאחר זמן איסור אכילת חמץ).
  2. מנהג חלק מהאשכנזים לחלק את הסעודה השניה לשנים ולעשות הפסק בינתיים. אמנם, ישנם המפקפקים במנהג זה, במיוחד בגלל בעיה של "ברכה שאינה צריכה" וחשש של כניסה לזמן האיסור. לרבים מהפוסקים אין בכך שום רווח, כיוון שאין יוצאים ידי חובת סעודה שלישית לפני חצות.

       והספרדים אינם נוהגים מנהג זה כלל.

 

  1. ניקוי הבית מהחמץ שנשאר וביטולו עד סוף השעה החמישית כבכל שנה. רחיצת ידים וניעור הבגדים. חמץ שנשאר יש לפורר ולזרוק לשירותים. פירורים קטנים מאד ניתן לטאטא החוצה.

שטיפת פה וניקוי שינים במברשת יבישה רכה ללא משחה (אם אינו פסיק רישיה שיצא דם מהחניכיים). המקילים בכל שבת בצחצוח שיניים, כמובן שינהגו גם בשבת זו כמנהגם.

              אמירת "כל חמירא".

 

  1. לאחר חצות מנחה גדולה ולאחריה סעודה שלישית.

מי שאינו משתמש בפתרון של מצה מבושלת, כנ"ל, אינו יכול לאכול אלא מיני מזונות  מבושלים כגון כופתאות מצה (קנידאלך). ויש לאוכלם עד תחילת השעה העשירית.

ומנהג האשכנזים להסתפק בבשר ובפירות (לדעת הגר"א יש להחמיר גם בכופתאות מצה מדין מצה בערב פסח). ויש מהדרים לאכול משבעת המינים.

מי שאוכל מצה מבושלת, כנ"ל, יכול לאוכלה ג"כ רק עד תחילת שעה עשירית, וכן הדין במצה עשירה. ולאחר מכן רבים אוסרים לאכול מזונות בכלל. ודעת הגר"ע יוסף להתיר עד שיעור כביצה.

(ובכל אופן אין לאכול הרבה לאחר שעה עשירית).

 

  1. אין לעשות שום הכנות בשבת לצורך ליל הסדר.
  2. מותר (ורצוי) לישון בשבת כדי להיות ערני בלילה, אבל לא יאמר בפה שישן לצורך זה.

 

  1. יש לומר "ברוך המבדיל בין קדש לקדש" לפני עשיית מלאכה כל שהיא במוצאי שבת. (והנוהגים ביציאת שבת בכל השנה כדעת ר"ת לא ישנו ממנהגם).
  2. הדלקת נרות יו"ט מנר דולק.
  3. סדר יקנה"ז (ללא בשמים) בישיבה.
  4. אם כוון שעון שבת בערב שבת לכבות את האור בשעה מסוימת, יכול במוצאי שבת לאחר את זמן הכיבוי.

 

  1. רוב האשכנזים נוהגים לשנות הסדר ולומר בברכת הגאולה "מן הפסחים ומן הזבחים".
  2. אכילת אפיקומן לפני חצות. (והשנה יש להקפיד יותר, כיוון שתחילת הסדר מאוחרת).

 

נזכה לראות עוד השנה עין בעין בהבטחת הנביא

"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות".

 

ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים אשר יגיע דמם על קיר מזבחך לרצון

ונודה לך שיר חדש על גאולתנו ועל פדות נפשנו

 

 

מסמכים מצורפים

ערב פסח שחל בשבת.pdf
חסר רכיב