יאירי ליבוביץ'
יאירי הבן השני במשפחתנו, היה בחור בעל
אישיות מיוחדת. הוא היה מעורב מאוד בכל העניינים, הן בענייני העולם הזה והן בענייני
העולם הבא. בעבודתו במכולת של קיבוץ שעלבים
הגדיל ראש ואפשר לומר שכמעט ניהל את החנות. הוא היה משכים לבוא למכולת כדי
לקבל את הסחורה של הבוקר (לחם, מוצרי חלב וכד') ולפזר אותה במקומות המיועדים לכך
בחנות, וזאת למרות שממידי גופו היו קטנים למדי וכוחו לא היה במותניו. הוא לא ויתר ועשה
את המלאכות הנדרשות במכולת, ולא חיפש הנחה לעצמו. היפוכם של דברים, כאשר נעשה
משותק בפלג גופו התחתון ונאלץ לשבת בכיסא גלגלים, בקשתו הייתה שנדאג לו לכיסא
גלגלים כזה שיאפשר לו להמשיך בשגרת יומו.
יאירי התנדב לשמש בגבאות בבית הכנסת,
וניהל את ה"עליות" לתורה בשום שכל. דאגתו הייתה שאיש לא יקופח והוא דאג
שנושא יתנהל למישרין.
יאירי היה מעורב בדעת עם הבריות ופקד
בביקוריו בתים רבים בנוף איילון, אם לביקור חברתי שגרתי, אם לארוחת ערב ואם לסעודת
שבת.
יאירי טיפח את מראהו החיצוני והיה
מקפיד להתהדר בלבושו. מספרן של החליפות והעניבות שמילאו את ארון הבגדים שלו לא הייתה
מביישת אנשי ציבור נודעים.
יאירי התעסק במלאכות רבות, המכולת, הפעלת
פיצוחיה שפתח בבית, ניהול הדף המורחב של נוף איילון, היה פעיל מאוד בעסקי ארבעת
המינים וכד'. יאירי היה טיפוס של מנהיג, שקבע והוביל הן בקרב ילדי המשפחה והן בקרב
חבריו.
מיאירי היה אפשר ללמוד שאל לא לאדם
להיכנע לקשיים ולחולשות, ו"אין דבר העומד בפני הרצון". אנחנו, בני
משפחתו למדנו ממנו הרבה.
יאירי נזכור אותך לעד
אבא ואמא (ישראל ואילה)