ברכה לייבוביץ'

ברכה, הילדה הקטנה לבית ליבוביץ קיימה את הפסוק "הוי מסביר פנים לכל אדם", היא הייתה מחייכת לכל רואיה. למרות סיבלה הרב, מנת חלקה במשך תקופות ארוכות, לא ניכר הסבל כלל בזמנים שהרגישה טוב. חיוכהּ, שידר שמחה לקראת כל אדם, וקבלת כל אדם שהיה עמה בקשר, טשטש ולא אפשר להבין את מידת הסבל שאתו התמודדה. אנשים למדו ממנה שְאַל לא לאדם להיות נרגן, אל לו לאדם להיות עצוב, גם אם יש הצדקה לכך. עליו לראות את החיים בהיבט החיובי שלהם, ולשמוח על כל דקה שיש לו קורת רוח בעולם הזה.

עוד אפיין את ברכה הרצון לקיים קשר חברי עם כל אדם שהיה נקרה בדרכה. היכולת שלה ליצור קשרי חברות עם כל אדם באשר הוא, לא משנה מה גילו, היה מרשים. הגיוון של החברוֹֹת שהביאה הביתה היה גדול ביותר. לאחר פטירתה סיפרו אנשים רבים על פן זה באישיותה, אנשים ממעגלים שונים ומגוונים, מגני הילדים שבהם למדה, מגני השעשועים שבהם בקרה, תושבים ההולכים לתומם ברחוב, ואנשי המקצוע הרבים שהייתה בקשר עמם. הנטייה שלה לחבור לזולת לא ידעה מעצורים וגבולות, חשוב היה לה לוודא כי כולם יעניקו לה התייחסות חמה כשם שהעניקה יש אליהם.

לעתים נראה היה למתבונן כי גופה הקט היה צר מלהכיל את הנפש הגדולה שהתברכה בה. רבים האנשים שליוו אותה מזוויות שונות בחייה הקצרים וחוו את הבעיות הפיזיות הקשות שאתן התמודדה;  קושי רב באכילה ובשתייה וקושי בעשיית פעולות הכרוכות במוטוריקה עדינה וגסה. כאשר בניגוד לכך, עם כל נושא שהיה בו צד רוחני הייתה מתמודדת  בהצלחה רבה ובחיוך רחב.

בגעגועים

ישראל ואילה